התפרצות וירוס הקורונה וההגבלת שהוטלו על פעילות המשק בעקבותיו מעוררות שאלות כמעט חסרות תקדים בתחום דיני החוזים. הסכמים מופרים כמעט בכל תחומי הכלכלה והמסחר החל מדמי שכירות של דייר או בעל עסק שאינם יכולים לשלם את חיובם, דרך נותני שירות וקבלנים שהתחייבו למועדי סיום עבודה או אספקה שאינם יכולים לקיים, וכלה בחייבים הנוגעים למזונות ילדים או לכל חוזה אחר.

עם שוך סערת הקורונה תחל סערה משפטית. גל של תביעות משפטיות צפוי לשטוף את בתי המשפט והטענה המשפטית המרכזית תהיה שתקנות שעת החירום שהוטלו בעקבות המגפה מהווים הצדקה להפרת החוזה בהתאם לדיני סיכול החוזה, כלומר מדובר באירוע שלא ניתן היה לצפות את התרחשותו. על מנת להיערך לסערה המשפטית דווח כי משרד המשפטים הקים ועדה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ לטיפול בסוגיית החוזים שמופרים בתקופת הקורונה.

הועדה לא צריכה לשבת על מדוכה תקופה ארוכה משום שהפתרון מצוי מתחת לפנס בדמות אימוץ מהיר של הפרק העוסק בדיני סיכול חוזה בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011. ההצעה היא פרי עבודה של עשרות שנים של ועדת משפטנים שבראשה עמד פרופ' אהרון ברק, ובין חבריה נמנו בכירי המומחים בתחום המשפטי אזרחי כגון פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' מיגל דויטש ועוד.

שלושה שינויים מרכזיים בהצעת החוק יכולים לסייע להתמודדות משפטית נאותה עם משבר הקורונה בתחום דיני החוזים: ראשית, התנאי כיום לתחולת הגנת הסיכול הוא העדר צפיות לאירוע המסכל. כלומר מפר החוזה עקב משבר הקורונה חייב להוכיח היעדר צפיה סבירה על הנסיבות שגרמו לו להפר את החוזה. בתי המשפט פירשו בעבר מבחן זה באופן צר ביותר כאילו הכל צפוי ביחס לרוב רובם של האירועים ואין כמעט דבר שלא ניתן לצפותו. כך למשל, ביחס למשבר הקורונה ניתן יהיה לטעון כי לפי מבחן הצפיות הקיים התפרצות עולמית של מגפה עולמית אינה תרחיש בלי צפוי בעליל. כפי שעולה מדוח מבקר המדינה האחרון, שעסק בהיערכות למחלות מתפרצות, ארגון הבריאות העולמי לפני כחצי שנה הזהיר כי מדינות העולם אינן מוכנות למגפה כלל עולמית שייתכן ותגיע; הבנק העולמי העריך, עוד טרם ההתפרצות, כי יש סיכוי גבוה שב-15 השנים הקרובות תתפרץ מגפה עולמית.

הצעת החוק מבטלת את מבחן הצפיות וממירה אותו במבחן גמיש של נטילת סיכון, כלומר, השאלה תהיה זו: על מי מהצדדים לשאת בנטל של התרחשות סיכון הנובע משינוי הנסיבות הפתאומי. לפי מבחן הסיכון בית המשפט יטיל את הסיכון על הצד שלקח על עצמו את הסיכון או על הצד שיכול היה, בצורה יעילה יותר, למנוע את התממשות הסיכון, להקטינו או לבטח עצמו מפני הסיכון בעלות נמוכה יותר. לפי המבחן החדש – מבחן הסיכון – עצם הצפייה להתרחשות מגפה אינה רלוונטית, אלא העיקר הוא על מי המצדדים לשאת בסיכון להתרחשות המגפה.

שנית, הסדר המוצע בחוק דיני ממונות יוצר כלי חוקי חדש של השעיה זמנית של החוזה. הנוסח המוצע מאפשר לעכב את קיום החיובים נוכח אירוע מסכל שפועלו זמני, כגון מגפה עולמית במקרה הנוכחי. מדובר על אירוע זמני שאין בו כדי להפקיע את כל החוזה, אלא רק לגרום לדחייה בביצוע החיובים, עד לחלוף זמן סביר לאחר גמר האירוע. בדרך זו יוכלו בתי המשפט לשמר חוזים ורק לדחות את התשלומים המוסדרים בהם, כגון תשלום דמי שכירות או אספקת מוצר, למועד אחר עד חלוף המשבר.

שלישית, ההסדר המוצע יוצר עוד כלי חדש וגמיש שבכוחו להתאים את החוזה לרגעי משבר שונים. הנוסח המוצע מאפשר "להציל" את החוזה על ידי ביצוע החוזה בקירוב. ההסדר מונע את סיומה של ההתקשרות החוזית, אך גם מצמצם את כוחו של החוזה המקורי, בכך שקיומו של החוזה הוא בקירוב בלבד. כך למשל, לפי ההסדר החדש יוכל בית המשפט יוכל לקבוע דמי שכירות מופחתים או מזונות מופחתים בזמן תקופת משבר הקורונה בהתאם לנסיבות השונות של הצדדים.

הפתרון החוקי למשבר הקורונה והשפעתו על החוזים המופרים כיום מצוי על שולחן הכנסת מאז 2011, והגיע העת שהמחוקק יאמץ בחקיקת בזק את פרק הסיכול בהצעת חוק דיני ממונות, ובכך יכניס יתר גמישות לחוק הקיים.

הכותב הוא דוקטור למשפטים; מוסמך מאוניברסיטת הרווארד; מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה; בעבר שימש כעוזר משפטי בבית המשפט העליון ועוזר לנשיא (דימ') אהרן ברק.

כתבות נוספות

29.10.2020
גישור עסקי - קיים דבר כזה?
27.10.2020
קורס גישור מקוון מותאם לכללי ועדת גדות  - משרד המשפטים
23.10.2020
למה כדאי להוסיף תניית בוררות להסכם?