ועדת החוקה חוק ומשפט דנה היום (א') במתווה קידום גישור לתקופת הקורונה, ובהמלצות שהוצגו על-ידי המרכז הישראלי לגישור ובוררות, לפתרונות אלטרנטיביים לסכסוכים עסקיים בצל הקורונה.

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "במהלך משבר הקורונה צפויות להגיע לבימ"ש תביעות רבות על הפרות הסכמים וצריך למצוא את הדרך שכולם ייפגעו כמה שפחות, יש פה מצב ששני הצדדים לא אשמים וצריך לייצר אמון ופשרה ביניהם, זה יחסוך הרבה כסף למדינה".
"יש לקחת בחשבון שעסקים נופלים בדרך ואת עוגמת הנפש וההשפעות החברתיות, ננסה להרים את הכפפה ולהכין הצעת חוק מצומצמת וגמישה שתאפשר לשלוח כמה שיותר אנשים להתגשר בתקופת הקורונה, אין קואליציה ואופוזיציה בעניין הזה".

עוד אמר כי בכוונתו "לקדם את הצעת החוק שיזם ח"כ הרב משה גפני, אליה הצטרפתי, לאפשר לבתי הדין לדון כבוררים בדיני ממונות בהסכמת הצדדים. זו הצעת חוק טובה לכל הצדדים שתפחית עומס מבתי המשפט".
 
המשנה ליועמ"ש עו"ד ארז קמיניץ: "יחד עם הפרקליטות הקמנו צוות שנועד לבדוק את השפעת הקורונה על החוזים הן בדין המהותי והן ביחס לריבוי התביעות, שהערכנו שהכמות תהיה גדולה ותתעצם. הנושא של דיני סיכול של "כוח עליון" מורכב מאוד. אם היינו היום אחרי תיקון של פרק הסיכול בקודקס, היה לבימ"ש קל יותר להתמודד עם הדין המהותי במציאות הכאוטית. יש שם מנגנונים המאפשרים לצדדים להגיע לדינים מוסכמים. לקח לנו חודשיים להגיע להמלצות לאחר ששמענו גורמים רבים בציבור ובמשק. הקורונה חצתה את כל השווקים והתחומים החל מגני ילדים וכלה בשכירות עסקית. החלטה אחת שהגענו אליה, היא שיהיה קשה להחליט על כל שוק ושוק ביחס לנזק ולכן המלצנו לצדדים עצמם לעשות מו"מ מחודש על תנאים מחודשים להמשך קיומו של החוזה, דבר שהגדרנו כמשמעותי ביותר. בימ"ש בעבר ראו במלחמה אירוע בלתי צפוי ואנחנו ראינו בקורונה אירוע בלתי צפוי שהוא תנאי ראשון לסיכול חוזה. עם זאת, בסיטואציות בהן נמצא המשק הישראלי, כדאי עסקית לצדדים לחזור למו"מ ולתקן את החוזה. המלצה נוספת היא לבדוק את הדרכים הנכונות לפתרון סכסוכים".

ד"ר מתן גוטמן, יועץ מחקר במרכז הארצי לגישור ובוררות: "בלי קשר לקורונה בשנה נפתחים 800,000 תיקים ומול כל שופט ניצבים בממוצע 527 תיקים פתוחים. ברור שסכסוכים שבימים בתיקונם סוחרים בקניון ואולמות אירועים לא אמורים להגיע לבימ"ש, אך אנחנו בעולם של אי ודאות. בימ"ש שלום אחד מתיר ערבות ואחר לא כי זו מציאות חדשה. המצב בו עד שתתגבש הלכה בעליון בנוסף לאי הוודאות המשפטית עלול להביא לקורונה משפטית. משרד המשפטים ראה את הנולד והקים את ועדת קמיניץ שישבה והגדירה זאת כאירוע מאוד חריג אך אמרה שלא מדובר בכוח עליון שצריך לסכל את כל החוזים ובמקום זאת יש לבדוק כל מקרה לגופו ולנסות להגיע לחוזים מחודשים. אנחנו צופים שזה יתגלגל במקרים רבים לבימ"ש ויציפו אותו. פתרון אחד הוא בפגישות מהו"ת כחובה מעל סכום מסוים. זה אפקטיבי בדיני משפחה שם ההצלחה אדירה. זה הרבה יותר מהיר בטח במציאות שנכפתה בקורונה".

דוד בועז, מנכ"ל המרכז הארצי לגישור ובוררות: "אנחנו מציעים פתרון שמתיר את הפלונטר מהיר ויעיל יחסית ומאפשרים למשק לחזור לעצמו. החלטות ועדת קמיניץ זכו לתגובות מעורבות, יש שראו בזה התחמקות של הממשלה ואני חושב שזו הייתה החלטה נכונה ואמיצה. אין שום יכולת למערכת הממשלתית לטפל בגל תביעות כזה גדול והיא חייבת להיעזר בתגבורת חיצונית של שופטים בדימוס ושל מומחים לטיפול בסכסוכים עסקיים ויכולה לעשות זאת בפרקי זמן קצרים יותר. יש פה קריאה לדגל להתייצב לצד מערכת בימ"ש בדומה לסוף שנות ה-60 אז צה"ל פנה לדרגי סגן וסרן לעמוד לצדו בגלל מחסור חריף בקצינים".

לקריאת ההודעה לעיתונות מאתר הכנסת לחצו כאן

כתבות נוספות

29.10.2020
גישור עסקי - קיים דבר כזה?
27.10.2020
קורס גישור מקוון מותאם לכללי ועדת גדות  - משרד המשפטים
23.10.2020
למה כדאי להוסיף תניית בוררות להסכם?