fbpx

תניית שיפוט

כולנו חיים את חיינו במטרה לעבור אותם עם כמה שפחות סכסוכים ומחלוקות, אולם ברור לכולנו שלקראת נקיטת צעד מסויים אנחנו צריכים גם לדאוג לבטח את עצמנו. למה בדיוק אנחנו מתכוונים? לקראת נישואים, זוגות רבים פונים אל חתימה על הסכם ממון שמגדיר את חלוקת הרכוש ביניהם בצורה מפורטת ברגע שבו, חס וחלילה, ירצו להתגרש. לקראת שותפות עסקית, מגדירים הצדדים סעיפים ברורים להמשך ההתנהלות שלהם במידה ומתעוררים סכסוכים או מחלוקות ביניהם. אחד הסעיפים בהקשר העסקי או השותפי שחייב להופיע בהסכם העבודה המשותפת הוא סעיף תניית שיפוט, ועליו נרחיב קצת יותר לעומק במאמר הבא.

מה היא תניית שיפוט?

היות ונתנו לא מעט קרדיט לסעיף הזה, כדאי שגם נתמקד ונסביר על מה בדיוק הוא מדבר. תניית שיפוט הוא למעשה סעיף שבו שני הצדדים מגדירים מראש לאיזה ערכאה לפנות במקרה של סכסוך, מחלוקת או כל בעיה שתתעורר ביניהם ותעמיד אותם בפני סיטואציה משפטית.

תניית שיפוט היא סעיף חובה בכל הסכם עסקי, ותפקידה להוות מעין רשת ביטחון למצב שבו הצדדים מגיעים לכדי חוסר הסכמה שמוביל אותם אל הליך משפטי כזה או אחר. אופציה נוספת בזמן ניסוח תניית שיפוט היא האופציה להגדיר שדיונים בענייני מחלוקות בין הצדדים לא יגיעו כלל אל בית המשפט, אלא יפנו אל הליכים של יישוב סכסוכים כמו גישור, בוררות ועוד. במקרה שכזה, יצטרכו להגדיר הצדדים ביחד כיצד ייבחר המגשר או הבורר – כל התנאים והדרישות שבו הוא יצטרך לעמוד מבחינה מקצועית על מנת לבצע את עבודתו כהלכה.

תניית שיפוט מקבילה

תניית שיפוט מקבילה תנוסח בדרך כלל על פי הנוסח הבא: "שני הצדדים הגיעו להסכמה כי במקרה של אי הבנה, סכסוך או מחלוקת, סמכות השיפוט תהיה של בתי המשפט במחוז צפון". סעיף שמנוסח בצורה הזו מתפרש אצל בתי המשפט בתור הסכמה של שני הצדדים על כך שמותר לכל אחד מהם לפנות במקרה הצורך אל בתי המשפט ששייכים אל מחוז הצפון, גם בהנחה ועל פי הכללים של הסמכות המקומית הסוגיה הרלוונטית לא צריכה להתברר בהם.

תניית שיפוט ייחודית

תניית שיפוט ייחודית תנוסח בדרך כלל כל פי הנוסח הבא: "שני הצדדים הגיעו להסכמה כי בתי המשפט במחוז צפון יהיו בעלי הסמכות הבלעדית לדון בכל סכסוך מכל סוג שהוא אשר יצוץ בין שני הצדדים". סעיף שמנוסח בצורה הזו מתפרש אצל בתי המשפט בתור הסכמה של שני הצדדים על כך שבתי המשפט של מחוז צפון הם אלו שיבצעו את השיפוט, ללא תלות באיזה בית משפט תהיה הסמכות המקומית.

חשוב לציין בנקודה הזו שלכל מחוז יש כמה וכמה בתי משפט שלום, והם בעלי סמכות מקומית מקבילה. המשמעות של העניין הזה הוא שבמידה וקיימת סמכות מקומית לבית משפט השלום ברחובות, התביעה יכולה להיות מוגשת גם בבית משפט השלום בנתניה – שניהם בתי משפט ששייכים אל מחוז מרכז.

באילו מקרים אנשים פונים אל בתי המשפט?

לצערנו, במציאות של היום ממש לא חסרות סיטואציות שבגינן שני צדדים מוצאים את עצמם מתהלכים אל עבר הליכים משפטיים. שני חברים שהחליטו לפצוח בדרך עסקית משותפת, עלולים למצוא את עצמם מתדרדרים אל תוך תהום של סכסוכים, אי הסכמות ומחלוקות בכל הנוגע להתנהלות, שכר ועניינים נוספים. על מנת לפתור את המחלוקות – יכול מאוד להיות שהם יבחרו לפנות אל בתי המשפט שיקבעו בעניינם.

זוג שהתחתן לפני עשר שנים, הביא ביחד ילדים ויצר לעצמו משפחה, עלול גם הוא למצוא את עצמו מעוניין לפרק את הזוגיות ולהתגרש. גירושים מביאים איתם אחוז גבוה של זוגות אל בתי המשפט, כאשר הם מנסים לדון בענייני משמורת על הילדים, חלוקת הרכוש, תשלומי מזונות ועוד.

ההתנהלות בבתי המשפט

אם שני צדדים כבר הגיעו למצב שבו הם פונים אל בית המשפט, כנראה שמדובר בסכסוך שלא יכול היה להתיישב באמצעות שיטות אלטרנטיביות כמו משא ומתן, בוררות או הליכי גישור. הבחירה לגשת אל בתי המשפט צריכה להיות בחירה מודעת, ושני הצדדים צריכים להכיר את המעגל שאליו הם נכנסים ברגע הזה.

מדובר כאן על מעגל שקודם כל ובראש ובראשונה כולל בתוכו הוצאות כלכליות. הליכים משפטיים הם הליכים יקרים מאוד, הכוללים פתיחת תיק, התייעצות וליווי על ידי עורכי דין, תשלומי הוצאות נוספים עבור איסוף מסמכים וראיות ועוד.

מעבר לזה, מדובר כאן על מעגל שמכיל התערבות של גורמים חיצוניים כמו עורכי דין, שופטים ועוד – אשר יכולים הביע כל אחד מהם את דעתו, עמדתו ואף להכריע בעניינם של שני הצדדים. המשמעות של העניין הזה היא פשוטה – נושא הדיון יוצא מכלל שליטה של שני הצדדים, וההחלטות המשמעותיות עוברות אל אנשי המקצוע.

גורם הזמן בתניית שיפוט

גורם הזמן – גורם חשוב שכדאי להכיר

הליכים משפטיים ידועים בתור היותם הליכים ארוכים מאוד, שיכולים להתפרש על פני שנים ארוכות. שני צדדים שניגשים אל תהליך של משפט צריכים לקחת את העניין הזה בחשבון, ולהבין שיכול מאוד להיות שהם נכנסים כאן ללופ ארוך מאוד שישאב מהם אנרגיות, זמן ומאמצים רבים.

מה עדיף לעשות במקום זאת?

הליכי משפט עבור אנשים רבים הם המוצא האחרון בזמן סכסוכים ויישוב מחלוקות, ולמה? פשוט מאוד – כי הליכים כמו גישור, בוררות או משא ומתן הם הליכים הרבה יותר קצרים, הרבה יותר זולים ומעל הכל – מאפשרים שיח פתוח ותקשורת יעילה בין שני הצדדים במטרה להגיע להסכמה.

ברגע שהעניין עובר לדיון בבתי המשפט, הרבה פעמים שני הצדדים לא יהיו רשאים להיפגש או לדבר אחד עם השני, ההחלטות לא יקבעו על ידם ועורכי הדין יצטרכו לשלוף ציפורניים ולעבוד קשה מאוד על מנת להגן על האינטרסים של כל אחד מהצדדים. המון אנשים מעדיפים להימנע מהמצב הזה, ולפתור את המחלוקות בעצמם.

תניית שיפוט בעסקות או שיתופי פעולה בין לאומיים

נחזור לתחומי המשפט. תניית שיפוט היא סעיף חשוב מאוד במיוחד בהסכמים שנערכים בין שני גורמים שנמצאים בשתי מדינות שונות. למשל, חברה ישראלית שעובדת בשיתוף פעולה עם חברה אמריקאית, תניית שיפוט שתיקבע לבית משפט אמריקאי עלולה להיות כזו שמכניסה את החברה הישראלית לבור של הוצאות כלכליות עבור הגעה לבית המשפט, והתנהלות בין יבשתית שהיא, בלשון המעטה, לא בדיוק הדבר הכי נוח.

אגב, גם הסכם שיתוף פעולה שנערך בין שתי חברות ישראליות, לדוגמה, יוכל להכיל בתוכו סעיף של תניית שיפוט שמתייחס אל בתי משפט בחוץ לארץ.

תניית שיפוט – צריכה להיות מוסכמת על שני הצדדים ומראש

בכל החלטה שתקחו לגבי ניסוח סעיף תניית שיפוט, חשוב מאוד ששני הצדדים יהיו מעורבים בכל התהליך וידעו מהן ההשלכות של בחירה בכל סוג בית משפט שהוא. שיקולים שצריכים להילקח כאן בחשבון הם שיקולים של מרחק, שיקולים של תחומי השיפוט של בית המשפט ועוד. ברגע שכל הקריטריונים לניסוח תניית שיפוט יהיו ברורים לשני הצדדים בצורה כמה שיותר מפורטת, כך ברגע האמת תורידו את הסיכויים שבהם אחד מהצדדים יוכל להתנגד לסעיף שהוסכם ביניכם מראש. שיהיה לכם המון בהצלחה!

דוגמא לסעיף תניית שיפוט שמפנה לגישור / בוררות.

הצדדים מסכימים, כי כל סכסוך או מחלוקת בדבר ביצועו של הסכם זה או פרשנותו יועברו לגישור במרכז הישראלי לגישור ובוררות. היה והגישור לא צלח, הסכסוך יופנה להכרעה, במרכז הישראלי לגישור ובוררות, תוך חודש ימים, שתתנהל בפני בורר יחיד, שיתמנה בהסכמת הצדדים. פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור בפני בורר נוסף, במרכז, על פי הוראות סעיף 21א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והתוספות לחוק זה.

הבורר לא יהיה כבול בדיני הראיות או בסדרי הדין האזרחי, אך יהיה חייב לפסוק לפי הדין המהותי הנוהג בישראל ולנמק את החלטתו בכתב. הצדדים לבוררות יישאו בשכר הבורר בחלקים שווים, אלא אם ייקבע אחרת על ידי הבורר בהחלטתו.