תניית בוררות

התנייה? בוררות? רגע לפני שנבהלים – בואו נעשה קצת סדר

הסכמים שנערכים בין שני שותפים, בכל נושא באשר הוא, הם הסכמים שצריכים להניח על השולחן כל מיני סעיפים ממגוון סוגים. קיימים סעיפים המגדירים את חלוקת ההכנסות, סעיפים המגדירים את אחוז השותפות, סעיפים שמתייחסים לניהול העסק בפועל וגם סעיפים שמתייחסים לשאלה הגדולה מכל – "מה יקרה אם?".

שאלת ה"מה יקרה אם?" היא שאלה המלווה את כולנו בכל מיני סיטואציות בחיים, ולצערנו אי אפשר להתחמק ממנה בשום מקרה. היות ואנחנו לעולם לא יכולים לדעת מה צופן העתיד – אנחנו צריכים לבטח את עצמנו על ידי מגוון סעיפים בהסכם, שברגע האמת יוכלו לשרת אותנו ממש כמו שאנחנו רוצים. בזמן שההסכם נכתב הצדדים נמצאים על פי רוב במצב טוב וברוח חיובית, ולכן גם סעיפים שמתייחסים ל"מה יקרה אם?" יכולים להיות מנוסחים בצורה חיובית ולהגדיר בדיוק מה קורה ברגע שמתקיימים סכסוכים, מחלוקות או וויכוחים כאלו ואחרים.

תניית בוררות – מה זה אומר?

תניית בוררות היא למעשה סעיף שמתייחס בדיוק לשאלת ה"מה יקרה אם?" שעליה דיברנו קודם לכן. ברגע שצמד שותפים, לדוגמה, עומד בפני מחלוקת שחייבת להיפתר על מנת שהדרך העסקית תוכל להימשך ביחד או בנפרד, הם צריכים להגיע לכדי הסכמות ולכדי הגדרות שיוכלו להתוות את הדרך של העסק מעתה והלאה.

סעיף של תניית בוררות מבטיח שברגע שמתעוררת מחלוקת כזו או אחרת בקרב שני הצדדים – הם יודעים שהם ניגשים אל תהליך של בוררות. ומה קורה בתהליך הזה? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.

בוררות – קצת מידע על התהליך החשוב הזה

בוררות היא אחת מתוך כמה דרכים ליישוב סכסוכים. כדי להגיע לכדי פתרונות בין שני צדדים קיימת אפשרות של התערבות של גורם משפטי על ידי הליכים משפטיים בבית המשפט, וקיימות גם דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים כמו משא ומתן, הליכי גישור או בוררות.

בוררות היא תהליך שבו שני הצדדים נפגשים עם בורר, שתפקידו יהיה לשמוע את הטיעונים, המסקנות, האינטרסים והבקשות של שני הצדדים, ולבסוף יצטרך להכריע את הכף ולקבוע את הטענות של איזה צד הוא מקבל. בשלב שלאחר מכן, הבורר יצטרך לנסח הסכם שמגדיר בדיוק את דרכי הפעולה של שני הצדדים מאותו רגע והלאה, ושני הצדדים יהיו מחוייבים להסכם הזה בהסכמה ומתוך קבלה מלאה של החלטת הבורר כפי שהיא.

מה ההבדל בין בוררות לבין בית המשפט?

תניית בוררות היא התנייה שבאה במטרה להימנע ממצב של כניסה להליכים משפטיים כאלו ואחרים, ומתוך הבנה של שני הצדדים שהם מעוניינים לחסוך הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ושיוצאים מהשליטה שלהם. ומה זה אומר?

בהליך של בוררות, שני הצדדים רשאים לבחור יחד מי ייכנס אל תפקיד הבורר בעניינם. כבר בניסוח הסעיף של תניית בוררות, מגדירים הצדדים את הליך בחירת הבורר – על פי אילו נתונים הוא יבחר, האם צריך להיות לו רקע מקצועי ספציפי בעניינם, האם מדובר בבורר ששייך לארגון שקשור לעולם התוכן של הדיון בעניינים ועוד. הסעיף הזה הוא כמובן סעיף ספציפי לתהליך הבוררות, וכאשר מסתכלים על תהליך משפטי – הדבר ממש לא מתרחש בצורה הזו.

בוררות אל מול בית משפט – הבדלים נוספים

בהליך משפטי השופט שנבחר לטפל בדיון בין שני הצדדים הוא שופט אקראי ששייך לבית המשפט ועבודתו למעשה להכריע בין הצדדים, זאת בניגוד מוחלט להליך בחירת הבורר בהליך של בוררות. העניין הזה הוא חשוב מאוד עבור הרבה מהאנשים שמנסחים תניית בוררות, היות והם מעדיפים לבחור מישהו שהם סומכים עליו ומכיר את ההתנהלות בארגון שלהם. יכריע הבורר מה שיכריע, לפחות הצדדים יכולים להיות רגועים שהבורר לקח את ההחלטה לא מתוך מקום אדיש וקר, אלא מתוך מקום מכיר ואכפתי.

לגבי זמני הליך הבוררות – בדרך כלל מדובר כאן על תהליך קצר למדי שיכול להסתכם בתקופה של כמה ימים או שבועות בודדים. זאת להבדיל מתהליכים משפטיים שיכולים להיגרר גם במשך שנים, וזה לא נגמר כאן.

בואו נעבור להיבט הכלכלי. כמובן שככל שהליך הוא ארוך יותר כך ההוצאות הכלכליות שיתלוו אליו יהיו גדולות יותר, ולכן להליך הבוררות יש כאן יתרון משמעותי ביותר על פני הליך משפטי. הליך משפטי, עוד לפני שמסתכלים על היבט תקופת הזמן, מתחיל בהוצאות כבדות שקשורות בפתיחת התיק בבית המשפט, הוצאות עבור פגישות עם עורכי דין ועוד.

איך בוחרים את הבורר?

הבוררים שנבחרים בדרך כלל לדון בעניינים של שני הצדדים הם בוררים שיש להם ידע מוקדם שקשור בעולם התוכן שממנו הם באים. למשל, צמד הנדסאים שפונים אל תהליך של בוררות יעדיפו בורר שיש לו רקע מקצועי בעולם ההנדסה, רקע שיוכל לסייע לו להבין את מהות הליך הבוררות ולהכריע על פי ידע מקצועי וניסיון, ולא רק על פי דברים שנשמעים לו טוב יותר.

לעומת זאת, צדדים שפונים אל הליך של בוררות לשם טיפול בנושאים שאינם מקצועיים ולא קשורים בתחומי עבודה ספציפיים, יוכלו לבחור בורר שאין לו כל רקע מקצועי שהוא, כזה שיש לו את תכונות הבוררות הבסיסיות ביותר.

תכונות הבורר – דברים שחשוב לשים לב אליהם

תניית בוררות מתחילה ומסתיימת בבחירת הבורר, ולכן חשוב לדעת כיצד לבחור אותו בצורה הטובה ביותר. אז את נושא הרקע המקצועי ציינו, אבל יש כמה תכונות שהבורר חייב להחזיק בהן על מנת להצליח ולעמוד בעבודתו ביושרה, בהוגנות ובמקצועיות:

*הבורר צריך להיות סבלני, קשוב ואכפתי. אמנם הבורר יצטרך להכריע בסופו של דבר בין הצדדים, אבל לאורך תהליך הבוררות חשוב שהוא יפגין יכולת הכלה והקשבה על מנת לקבל את כל הנתונים שישפיעו בסופו של דבר על החלטתו הסופית.

*הבורר צריך להיות אובייקטיבי לחלוטין. הבורר הנבחר לא יכול להגיע עם דעות קדומות לדיון שיתנהל בין שני הצדדים, והוא צריך לנקוט בעמדה אובייקטיבית לגמרי. כמובן שככל שהדיון יימשך יוכל הבורר לגבש דעה ולהבין אל אילו מבין הטענות של שני הצדדים הוא מתחבר יותר ולפיכך לגבש את ההחלטה הסופית וכן לנסח את הסכם הבוררות, אולם נקודת הפתיחה שלו צריכה להיות נקייה וטהורה לחלוטין.

*הבורר צריך להחזיק ביכולות ניסוח הסכם הבוררות בצורה רהוטה ומשפטית, כך שהמסמך יוכל להיות מוגש אל בית המשפט לחתימה ואישור סופיים.

תניית בוררות? העיקר שתשמרו על תקשורת טובה

בסופו של דבר, גם שני צדדים שמגיעים אל הליך של בוררות צריכים לשמור על ערוץ תקשורת פתוח ועל תרבות דיון טובה. ללא תקשורת טובה, לא יוכל הדיון להתפתח לשום מקום, והטענות שתציגו בפני הבורר עלולות להישמע טעונות יותר מאשר ריאליות. הגיעו בראש פתוח אל ההליך, שמרו על תרבות דיון ותוכלו להבטיח הליך בוררות קצר וענייני. בהצלחה!

דוגמא לתניית בוררות מומלצת

הצדדים מסכימים, כי כל סכסוך או מחלוקת בדבר ביצועו של הסכם זה או פרשנותו יועברו לגישור במרכז הישראלי לגישור ובוררות. היה והגישור לא צלח, הסכסוך יופנה להכרעה, במרכז הישראלי לגישור ובוררות, תוך חודש ימים, שתתנהל בפני בורר יחיד, שיתמנה בהסכמת הצדדים. פסק הבוררות יהיה ניתן לערעור בפני בורר נוסף, במרכז, על פי הוראות סעיף 21א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והתוספות לחוק זה.

הבורר לא יהיה כבול בדיני הראיות או בסדרי הדין האזרחי, אך יהיה חייב לפסוק לפי הדין המהותי הנוהג בישראל ולנמק את החלטתו בכתב. הצדדים לבוררות יישאו בשכר הבורר בחלקים שווים, אלא אם ייקבע אחרת על ידי הבורר בהחלטתו.